בית המשפט העליון: הטלת מס רטרואקטיבי ע"י ועד מקומי – רק במקרים חריגים ובאישור שרי הפנים והאוצר

הטלת מס רטרואקטיבי ע"י ועד מקומי – רק במקרים חריגים

 
ועד מקומי תנובות חויב בהוצאות של 20,000 שקלים, לאחר שבית המשפט העליון קבע (ביום 8.7.2015), כי לא ניתן לחייב בתשלומי ארנונה רטרואקטיביים, תשלומים שלא חויבו "בטעות" בין השנים 2009-2003.  
בית המשפט העליון פסק, כי תנובות לא הוכיח שההחלטה להטיל ארנונת ועד מקומי על נכסים שאינם למגורים בבעלות חברת תוסף קומפאונדס בע"מ התקבלה כדין לפני שנת 2005, אז נכנס לתוקף סעיף 9ב לחוק ההסדרים. משכך, היה על תנובות לקבל אישור משרי הפנים והאוצר לצורך הטלת ארנונה בפעם הראשונה על קומפאונדס.
תנובות משתייך למועצה אזורית לב השרון, ובתחום שיפוטו נמצא אזור תעשייה שבו מפעל בבעלות קומפאונדס. בחודש דצמבר 2009, לאחר שהתברר לתנובות כי אזור התעשייה נכלל בתחום שיפוטו, נשלחה הודעה לחברת קומפאונדס על חיוב בתשלומי ארנונת ועד מקומית החל משנת 2003 ועד שנת 2009. בהודעה נמסר לקומפאונדס כי "בטעות" היא לא חויבה בארנונה עד אותה עת.
יצוין, כי בהתאם לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) רשאי ועד מקומי להטיל "כל מס שהמועצה רשאית להטיל", בכפוף לאישור המועצה האזורית ולחוק ההסדרים. חוק ההסדרים, שנכנס לתוקפו בינואר 2005, קובע כי ועד מקומי חייב לקבל את אישור שר הפנים ושר האוצר, בטרם יטיל לראשונה ארנונה כללית על נכס המצוי בתחום שיפוטו.
הערעור הוגש על פסק דין של בית המשפט המחוזי בלוד (עת"מ 027122-04-11), שבו נפסק כי היות שתנובות לא הוכיח כי חיוב הארנונה על נכסים שאינם למגורים הוטל עד שנת 2005, ומאחר שהוועד המקומי לא קיבל את אישור שרי הפנים והאוצר להטיל את הארנונה לראשונה אחרי שנת 2005 לפי חקיקת ההקפאה – ההחלטה לחייב את קומפאונדס בארנונה בשנת 2009 התקבלה בחוסר סמכות ודינה להתבטל. נוסף על כך, נקבע כי חיובי הארנונה לשנים 2008-2003 מהווים חיוב רטרואקטיבי, אשר יוטל רק במקרים חריגים. לפיכך, בוטל חיובה של קומפאונדס בארנונת ועד מקומי.
בית המשפט העליון הביע תמיהה כיצד תנובות קיבל החלטה לחייב בארנונה "בטעות" מבלי שהתכוון למפעלים באזור התעשייה. "לא מדובר בפרט שולי שלא עמד נגד עיני הוועד בעת קבלת ההחלטה, או בנכס שנעלם מעיניה, אלא באזור תעשיה שלם, עובדה מהותית ביותר לוועד מקומי החפץ לספק שירותים ולאזן תקציבים", קבע השופט יצחק עמית בפסק הדין, אליו הצטרפו השופטים אליקים רובינשטיין וענת ברון.
"גם אם לפני שנת 2005 הוועד המקומי קיבל החלטה עקרונית להטיל ארנונה על נכסים שאינם מיועדים למגורים, ובכך הניח את התשתית לחיוב המשיבה, לא היה בכך כדי לפטור אותו מהצורך לקבל את אישור השרים, נוכח סעיף 9ב לחוק ההסדרים", הבהיר השופט עמית.
בית המשפט העליון ציין עוד, כי לא הוכח שהוועד המקומי הטיל ארנונה על נכסים שאינם למגורים עוד לפני שנת 2005. היות שלא הוכח כי ניתן אישור המועצה לצו משנת 2003, הרי שלפי סעיף 133(ו) לצו המועצות, שיעור המס הוא לפי הצו משנת 2002 שלא הטיל ארנונת ועד מקומי על נכסים באזור התעשייה, ולכן הארנונה לא הוטלה לפני שנת 2005 והייתה טעונה אישור השרים בהתאם לחוק ההסדרים.
עוד נאמר בפסק הדין, כי התרת חיובים רטרואקטיביים של ארנונה תיעשה בכפוף למבחן של סמכות ושיקול דעת. "מבחינת הסמכות, כל עוד לא קיימת הסמכה מפורשת לחיוב רטרואקטיבי בחוק, והסמכה שכזו אינה קיימת ברגיל בעניין חיובי ארנונה, קמה חזקה פרשנית נגד תחולה למפרע", נפסק.
בית המשפט ציין, כי את החזקה הפרשנית ניתן לסתור "מטעמים טובים". כך, אם החזקה נסתרת, ייבחן אם החיוב הרטרואקטיבי עומד במבחנים שנקבעו לבחינת שיקול הדעת המנהלי. בנוגע לחקיקת משנה ולהחלטות מנהליות, נפסק כי רשות מנהלית חייבת לעבור שתי משוכות על מנת לסתור את החזקה נגד תחולה רטרואקטיבית – להראות שהיא הוסמכה בחוק להחיל את ההחלטה הרטרואקטיבית; להראות שהיא הפעילה שיקול דעת תקין בהחלת ההחלטה הרטרואקטיבית, וכי יש טעמים מיוחדים המצדיקים זאת. החזקה נגד תחולה למפרע של חיובי ארנונה ניתנת לסתירה. במקרה של חברת קומפאונדס, קבע בית המשפט העליון כי לא נמצא טעם לסטות מהחזקה של אי-תחולה רטרואקטיבית של החלטה מנהלית. "אף אין בטענה ל'תיקון טעות' כדי להצדיק הטלת ארנונה באופן רטרואקטיבי", הדגיש השופט עמית.
בית המשפט דחה את רוב הטענות שהועלו בערעור והגיע למסקנה כי עד שנת 2009 תנובות לא היה כלל מודע לעובדה שאזור התעשייה נמצא בתחום שיפוטו ולא נשקלו השיקולים הנדרשים לקבלת ההחלטה. הרכב השופטים מתח ביקורת על תנובות אף במישור העובדתי-ראייתי, ונכתב כי "הוועד המקומי נכשל להוכיח כי נתקבלה החלטה והוצא צו לפני שנת 2005. משכך, היה על הוועד המקומי לקבל אישור השרים לצורך הטלת ארנונה לראשונה על המשיבה. בכל מקרה, לא ניתן היה לחייב את המשיבה רטרואקטיבית עבור השנים 2009-2003".
כאמור, תנובות חויב לשלם לקומפאונדס הוצאות משפט בסך של 20,000 שקלים.
 
* עע"מ 6704/13 ועד מקומי תנובות נ' תוסף קומפאונדס בע"מ (ניתן ביום 8.7.2015)