בוררויות- חיימסון סודאי משרד עורכי דין ותיק

בוררויות

בוררויות

 

בוררויות

 
רוב רובם של תקנוני האגודות השיתופיות כוללים מנגנון ליישוב סכסוכים המתגלעים בין האגודה לבין חבריה, ולעתים - בין החברים לבין עצמם. מינוי בורר להכרעה בסכסוך, יכול שייעשה על דרך משפט חברים, כשהבוררות משמשת מעין בית דין הפועל על פי תקנון מיוחד, או על ידי בורר המתמנה על ידי גוף שלישי (ברית פיקוח, התנועה ההתיישבותית וכיוצ"ב), או על ידי רשם האגודות השיתופיות. 

מקור ההסדר הוא בסעיף 52 (1) לפקודת אגודות שיתופיות (הפקודה) הקובע, כי "כל הסכסוכים הנובעים מעסקי האגודה, אשר יתגלעו בין החברים או בין חברים לשעבר או בין אנשים התובעים על ידיהם מצד אחד ובין האגודה מצד שני, יימסרו לבוררות למשפט חברים, ובהתאם לתקנון משפט חברים".

נטיית בתי המשפט היא לתמוך עד כמה שאפשר ביישוב סכסוכים באגודות באמצעות בוררים, וזאת מטעמי חיסכון בכסף וזמן, משום האופי המיוחד של היחסים שבין האגודה לחבר, ובעיקר מן הטעם, שהבורר שמתמנה, חזקה עליו כי יהיה בקיא, ומצוי, בבעיות המתעוררות במסגרת האגודה השיתופית, יותר מפוסק אחר שידון בעניין. מגמה זו מחזקת את הצורך בהצרת ההתערבות השיפוטית בהליכי הבוררות במגזר החקלאי, מתן שיקול דעת נרחב לבורר, והשארת ההכרעות בעניינים אלה, ככל האפשר, בידיו. 

על אופייה המיוחד של בוררות באגודות שיתופיות עמד בית המשפט ברע"א 853/91 בקל נ' אגודה שיתופית נהלל, פד"י מח(1) 775, 782 (מפי השופט אור) אשר ציין בפסיקתו כי יש לתת משקל לכך שלא מדובר בהסכם בוררות בין שני צדדים "רגילים" להסכם בוררות. מדובר בהסכם בוררות שמצא את ביטויו בתקנון של אגודה, המחייב כל חבר באגודה מעצם חברותו באגודה, וללא שנדרשה הסכמתו הנפרדת לו. מדובר גם בהסכם שבא לקבוע דרך לפתרון סכסוכים בין החברים והאגודה בהתחשב ביחסי הקרבה המיוחדים ושותפות האינטרסים בין חברי האגודה, בינם לבין עצמם, ובינם לבין האגודה.