בן ממשיך במושב- חיימסון סודאי משרד עורכי דין ותיק

בן ממשיך במושב

מוסד "הבן ממשיך" מקורו בראשית המפעל החקלאי, בזמנים בהם עבודת אדמה הייתה ערך לאומי, והחשש היה כי חלוקת המשק בין יורשים שונים עלולה לפגוע בהמשך התקיימותו של המשק החקלאי. לפיכך, נקבע בהסכמי ההתיישבות וכן בתקנות האגודות השיתופיות (חברות) כי זכויותיו בנחלה של חבר אגודה שהולך לעולמו מועברות לבן/בת הזוג שנותר/ה בחיים, ואם חבר האגודה המנוח לא הותיר אחריו בן/בת זוג, הרי שזכויותיו בנחלה מועברות ל"בן הממשיך".

ההורים, ברי-הרשות בנחלה, הם אלה אשר ממנים, בעודם בחיים, את הבן הממשיך, וחשוב להדגיש כי באפשרותם למנות רק בן/ת אחד/ת בצירוף עם בן/בת זוגו. כמו כן, ההורים אינם יכולים לפצל את השטח החקלאי ולחלקו בין שאר ילדיהם. בכל מקרה, מינוי הבן הממשיך מצריך אישור של האגודה והסוכנות היהודית.

 

מהם התנאים למינוי בן ממשיך?

ל"בן ממשיך" יכול להתמנות הבן או הבת (לרבות בן/ת מאומץ/ת או נכד/ה ביחד עם בן/בת זוגם), כאשר העברת הזכויות במשק מתבצעת בפועל במועד שציינו ההורים בכתב המינוי או עם פטירת שניהם (בדרך כלל, כתבי המינוי מציינים כי העברת הזכויות במשק מתבצעת רק עם פטירתם של בעלי המשק). בבסיס הרעיון של "הבן הממשיך" עומד הרצון לשמר את המשכיות המשק כיחידה חקלאית אחת, זאת כאשר הבן הממשיך מקים את ביתו בחלקה א', בסמוך לבית הוריו, מעבד עמם בצוותא את המשק, סועד אותם בערוב ימיהם ודואג לכל מחסורם. בבוא העת, כאשר הוריו נפרדים מן העולם בשיבה טובה, הבן נכנס בנעליהם והופך לבעל הזכויות במשק. בדרך כלל, הורים רוצים להבטיח שהבן הנבחר לא יזנח אותם לאנחות וישליכם לעת זקנה, ולכן הם ממנים את ה"בן ממשיך" במסגרת הסכם מתנה ביניהם, כאשר עמידה בו מצד הבן תהווה תנאי להתמנותו ל"בן ממשיך".

למרבה הצער, הורים רבים, המחזיקים בזכויות בנחלה, אינם מודעים למשמעויות הכרוכות במינוי בן ממשיך, וכתוצאה מכך סוגיה זו מתגלגלת פעמים רבות לפתחו של בית המשפט, בין אם כתוצאה ממאבק בין הבן הממשיך לבין היורשים האחרים (על פי דין או על פי צוואה) לאחר פטירת ההורים, ובין אם כתוצאה מהתערערות היחסים בין הבן הממשיך לבין הוריו, בעודם בחיים.

 

הבן הממשיך בראי המשפט

בתי המשפט לענייני משפחה רואים במינוי "בן ממשיך" כעסקת מתנה, אשר חלים עליה ההוראות הכלליות של דיני החוזים. מחד גיסא, מדובר בסוג של מתנה, משמע: ההורים מעניקים לבנם את הזכויות בנחלה אחרי אריכות ימיהם. מאידך גיסא, מדובר בסוג של התחייבות חוזית, משמע: ההורים והבן חותמים על התחייבות בלתי חוזרת, ולפיה עם פטירתם הזכויות במשק יועברו לבנם.

לרוב, גדר המחלוקת היא בעניין השלמת תהליך המינוי של הבן הממשיך. כלומר, האם "המתנה" (הענקת הזכויות במשק) הושלמה, או שנותרה בבחינת התחייבות בלבד להעניק מתנה. ההבחנה בין השניים חשובה לעניין אפשרותם של ההורים לחזור בהם מהמינוי.

מתנה לבן הממשיך נחשבת בדרך כלל כמתנה שהושלמה עם אישור אגודת המושב, הסוכנות היהודית ורשות מקרקעי ישראל. אף שהעברת הזכויות במשק מתבצעת רק לאחר פטירת ההורים, אין בכך כדי לפגוע בהשלמת המינוי. כלומר, משעה שהמינוי אושר ע"י האגודה והסוכנות היהודית ונרשם ברשות מקרקעי ישראל, הרי שמדובר במתנה שהושלמה, ובהתאם לחוק המתנה בתי המשפט קובעים בדרך כלל כי במצב זה  לא ניתן לבטל המינוי, אף אם ההורים  עדיין בחיים ומעוניינים לעשות כן.

 

ראוי לציין, כי פעמים רבות הסתפקו בתי המשפט באישור האגודה והסוכנות לצורך הכרזה על השלמת המינוי ואי יכולת לחזור ממנו. בתי המשפט פסקו לא אחת, כי אף אם מינוי הבן הממשיך טרם הושלם והוא בגדר התחייבות לתת מתנה, לא תמיד יעלה בידי ההורים לחזור בהם מהמינוי, בפרט במקרים שבהם הבן הממשיך הסתמך על המינוי ובנה, למשל, את ביתו בנחלה.

את מורכבות סוגיית הבן הממשיך היטיב לבטא השופט יצחק אנגלרד בפסק דין הידוע כ"פרשת מדעי":

"שוב נקרא בית משפט זה לדון ולהכריע במוסד של בן ממשיך במשק, שטיבו המשפטי כעין כוי, שהוא, כידוע, בריה בפני עצמה שלא הכריעו בה חכמים אם מן הבהמה היא אם מן החיה היא (חולין, פ, א, [א]). הוא המצב לגבי זכויותיו של 'בן ממשיך', שלא נתבררה מהותן המשפטית, אם קניין, אם חיוב, אם יצור כלאיים".

(ע"א 1108/98 מדעי נ' מדעי, פ"ד נד(4) 385)

 

עילות לביטול מינוי הבן הממשיך

במקרים רבים פונים ההורים, בעודם בחיים, ומבקשים לבטל את מינוי "הבן הממשיך".

על מנת שההורים יוכלו לחזור בהם מהמינוי (בתנאי כמובן שהמינוי טרם הושלם ברישום, והמקרה נופל לגדר "התחייבות לתת מתנה שטרם הושלמה"), עליהם להוכיח כי הבן התנהג כלפיהם "התנהגות מחפירה", בהתאם לסעיף 5(ג) לחוק המתנה, תשכ"ח-1968. מדובר בהתנהגות שאין לגביה הגדרה מדויקת, ובית המשפט יוצק תוכן לתוכה וקובע האם התנהגותו של מקבל המתנה חרגה מהתנהלות מקובלת ומצופה מבן כלפי הוריו.

כך או כך, בתי המשפט לא מקבלים ביתר קלות טענה של התנהגות מחפירה, והמעלה אותה יצטרך לעמוד בנטל הוכחה כבד. עילה אחרת לביטול המינוי (שוב, בתנאי שטרם הושלם ברישום) הוא הרעה במצבו של נותן המתנה, קרי: של ההורים.  מלבד זאת, גם אם נפל פגם טכני, אשר לא היה ידוע לצדדים בהליך מינוי הבן הממשיך, ההליך עשוי להתבטל. כך, למשל, במקרה שרק אחד ההורים חתם על מסמכי הבן הממשיך, שעה שהתחייבה גם חתימתו של הבן הזוג האחר.
גם טעות ברישום מצד הסוכנות היהודית עלולה להביא לטרפוד התהליך. נראה אפוא, כי לא בכדי קבע בית המשפט בעניין "הבן הממשיך", כי מדובר בזכויות שטרם הוברר סופית מהותן המשפטית ואף הגדיר את הסוגיה כ"יצור כלאיים".

סיכומו של דבר, סוגית הבן הממשיך הינה מורכבת ומסובכת, ומומלץ מאוד כי טרם נקיטת צעדים כאלה או אחרים יש לפנות למשרד עורכי דין הבקיא והמתמחה בתחום, ואשר יביא בפני המעורבים בעניין את כל המשמעויות של הורשת משק חקלאי וההשלכות הכרוכות בכך.

 

* משרד חיימסון, סודאי ושות' מעניק ליווי וייעוץ משפטי בנושא המגזר החקלאי ובכלל זה הורשת משק חקלאי. 

 

בן ממשיך במושב